קשה לנבא, במיוחד את העתיד.
משנות ה70 של המאה הקודמת (משבר האנרגיה), מנסים חוקרים וארגונים (כולל מרבית המדינות העולם) להעריך את מגמות הפקת ושימוש באנרגיה על מקורותיה השונים במטרה ל"להיגמל" משריפת חומרי דלק (שבמקודם או במאוחר עלולים להיגמר, בנוסף לזיהום ולנזקים האקולוגים שהם גורמים) ולעבור למקורות מתחדשים ונקיים. אך לצערנו כמעט כל התחזיות התגלו כשגויות. גם היום למעלה מ80% מהאנרגיה בה אנו משתמשים בבית, במפעלים ובכלי התחבורה מגיעה משריפת חומרי דלק, נתון יציב למדי לאורך כל ההיסטוריה.
אך הבעיה האמיתית אינה בחלוקה היחסית אלא בכמות הכוללת.
צריכת האנרגיה הולכת וגדלה, עם הגידול באוכלוסיית העולם ובעיקר עם התקדמות הטכנולוגיה. כי קדמה וטכנולוגיה מתבססים על שימוש באנרגיה. למעשה הטכנולוגיה בהגדרתה היא פיתוח אמצעים אשר יקלו על חיינו. או במילים אחרות – מכונות ומכשירים יעשו (במקרה הטוב) פעולות שבעבר עשינו בכוח השרירים ו(בדרך כלל) פעולות נוספות.
אנו נוסעים בקורקינטים חשמליים במקום ללכת ברגל, באופניים חשמליות במקום באופניים רגילות ומתי בפעם האחרונה עליתן 20 קומות ברגל ולא במעלית ? נכון אמנם שמכוניות חשמליות אמנם מזהמות פחות את הרחוב בו הן נוסעות אך החשמל המטעין את הסוללות שבהן מגיע מתנות הכוח. בדיוק כמו שהכיריים החשמליים והאינדוקטיביים ותנורי המיקרו גל שבמטבחים המודרניים נוחים ובטוחים יותר לשימוש ואינם מפייחים את הסירים, אך צריכת האנרגיה של אותם מטבחים גדולה פי כמה מהמטבחים שהיו בימי הביניים.
ואלו רק הדוגמאות הקטנות, קידמה פרושה גם שעשרות מיליוני חקלאים בסין ובהודו סינים מתחילים להשתמש בטרקטורים ומשאבות מים המופעלות בחשמל, התפתחות רשת האינטרנט, המחשבים והבינה המלאכותית מאפשרים לנו למצוא טיסות זולות ולתכנן באופן יעיל יותר את מסלול הנסיעה והאם עדיף להשתמש ברכבת או באוטובוס , אם האם אותה התפתחות הקטינה את מספר המטוסים והטיסות או מספר קרונות הרכבת והמשאיות הנעות על הכבישים? כולן צורים אנרגיה, שלא לדבר על האנרגיה הדרושה להפעלת המחשבים המנהלים את אותן רשתות מידע.
במבחן התוצאה, למרות כל ההתפתחויות , שחלילה אין לזלזל בהן, בשימוש יעיל ונציל יותר של משאבי האנרגיה הקיימים, כמו גם חיפוש מקורות חלופיים, צריכת האנרגיה הולכת ועולה. אותן התפתחויות ועליה יחסית בשימוש במקורות חלופיים מתקשה מאד לצמצם או אפילו להאט את העלייה בצריכת האנרגיה כולל הגידול בכמות חומרי הדלק הנשרף מדי יום ושעה.
קחו לדוגמה את פיתוח נורות הפלוארסצנט ונורת הלד, שהחליפו את נורת הליבון – מדובר בטכנולוגיות המקטינות כמעט פי עשר את צריכת החשמל הנדרשת לקבלת אותה כמות אור, יחד עם הקטנה של כמות החום שעל המזגנים שבבית להוציא החוצה. בישראל כמו במדינות רבות אחרות, כבר למעלה מעשור לא נעשה שימוש במנורות ליבון בזבזניות. סביר שכבר לפני שנים החלפתם את הנורות המותקנות בביתכם לנורות לד. אך האם אך האם צריכת החשמל שלכם ירדה מאז ?
יש כמובן אירועים נקודתיים המקטינים את צריכת האנרגיה, משבר האנרגיה שנות ה70, מגפת הקורונה שצמצמה מאד נסיעות וטיסות וכמובן מלחמות.. , אך כל אלו "נכפו" עלינו, "הכריחו" אותנו להשתמש בפחות בדלק וחשמל, לשפר את נצילות השימוש בהם ולחפש מקורות חלופיים. השאלה האם נצליח לעשות זאת מיוזמתנו, גם כאשר האור בחדר נדלק בכל פעם שאנו לוחצים על הכפתור, התנור מחמם אותנו בחורף, והסוללה או מיכל הדלק אינם נגמרים באמצע הנסיעה..
